בודיבילדינג - פאוורליפטינג - הרמה אולימפית
 

מה לדעתכם הכי קשה? בעיני, הרמה אולימפית לוקחת בהפרש ענק. חשבתי לאחרונה הרבה, והגעתי למסקנה שאמנם פיתוח גוף זה עסק קשה ותובעני - אבל כענף ספורט פחות או יותר זה אחד הענפים היותר קלים מבחינה פיזית.

נכון,זה לא עד כדי כך קשה..

החלק הקשה בבאדיבילדינג זה החיטוב לאחוזי שומן תחרותיים, לא האימונים עצמם.
הרמה אולימפית זה הספוקט שדורש הכי הרבה מאמץ באימונים לדעתי.

בודיבילדינג יכול להיות הכי קל או הכי קשה תלוי עד כמה אתה לוקח את זה , אתלטים אולימפיים רבים אוכלים בצורה מאוד ליברלית ולא על חומרים שבוא נגיד "יכאיבו" להם
פוורליפטינג , אני אומר שהוא השני בכל מצב , אבל יש אתה אלה שנאבקים כלכלית בגלל זה כמו לוליק , ויש את אלה שבאים למכון הבית ספרי בתיכון שלהם והמאמן אומר להם מה לעשות וזהו.

בודיבילדינג זה לא ספורט.
פאוור ליפטינג והנפות אולימפיות לוקחים מאמץ במידה שווה לדעתי, אבל בהנפות יש הרבה יותר טכניקה.

תראו, אנשים כמו פול דילט יכולים לפתח קוואדס 34 אינץ' עם אימונים מסכנים וגנטיקה לא אנושית. אם חושבים על זה, יחסית לענפים כמו אתלטיקה, הרמה אולימפית, טריאתלון, דקאתלון, שחייה וכאלה - אימוני פיתוח גוף זה מחשק ילדים במלוא מובן המלה. מי שיגיד עכשיו שמאשפזים אותו אחרי כל אימון בגלל האינטנסיביות - לא ראה אף פעם אימון של דקאתלט או אפילו מתאגרף.

הרמה אולימפית - הכי קשה גם מבחינה טכנית וגם מבחינת אימונים.

בענפי הספורט שציינתי כלולה עבודה בחדר כושר ועל פלטפורמת המשקולות שהיא בהרבה מקרים יותר קשה מזו של בודיבילדר.

בודיבילדינג זה בכלל לא ספורט לפי דעתי. לא צריך לעשות כלום לעומת ענפים אחרים- לא צריך לחשוב, לא צריך ללמוד טכניקות וכו"... הרמת משקולות אולימפיות זה די קשה אפילו יותר מפאורליפטינג כי לא מספיק שמה כוח אלא גם לשמור על טכניקה כדי להשיג את המהירות המירבית וכאלה...

תחשבו - איך התחיל הבודיבילדינג: אתלטים בענפים שונים הציגו את הגוף שלהם. בהמשך זה הפך לענף עצמאי פחות או יותר.

אנטון אני לא מבין לאן אתה חוטר... אז מה שספורטאים מענפים שונים התחילו להיות בילדרים. מרימי משקולות היו פעם רק בקרקס.

הדיון הזה מתרוצץ לי בראש כבר הרבה זמן
וכן אני מסכים איתכם.
לרוב האתלטים עבודה עם ברזל זה הדרך להגיע למטרה. הם רק נעזרים בזה. והם מפתחים מסה פונקציונאלית
שלא כמו בפיתוח גוף, שהברזל זה המטרה בסופו של דבר. השריר חסר כל שימוש, חוץ מלכווץ אותו הם לא יכולים לעשות איתו כלום. שלא לדבר על זה שהרעיון מאחורי פיתוח גוף מאוד שיטחי. אתם מתלוננים פה על דוגמנים בסגנון מייקל לואיס, בתכלס בודיבילדרים הם גם דוגמנים, מציגים את גופם, העיקר האסטטיקה.

יש לי עוד הרבה מה לומר בנושא. אבל מספיק, חוץ מזה שגם מה שכתבתי פה מנוסח כרגיל על הפנים

בודיבילדינג זה עדיין עיסוק ויש בו קושי

יש את פול דילט , ויש את דוריאן ייטס


זה ככה בכל ענף נדמה לי

מסכים איתכם, בודיבילדינג זה לא ספורט. הגוף צריך להיות האמצעי ולא המטרה....

עוד משהו, הרבה טוענים שזה לא אנושי הרמות שאנשים כמו רוני מגיעים אליהן. לדעתי, קלין אנד ג'רק עם משקל שהוא בערך פי 3 ממשקל הגוף זה אפילו פחות אנושי. לעשות סנאץ' עם משקלים כאלה זה ממש כמעט קצה גבול היכולת האנושית. כאילו פעם הסכמתי עם מי שטען שבודיבילדינג זה אחד מענפי הספורט הקשים והטובעניים ביותר - אבל יחסית להרבה ענפים אחרים זה (האימונים בעיקר) זה פשוט משחק ילדים במלוא מובן המלה. עכשיו כבר אנשים שאומרים שהם והבודיבילדרים האהובים שלהם עובדים עד כדי אשפוז קצת מצחיקים אותי אפילו.

אני אוהב בודיבילדינג - מאד, זה אחד מהענפים האהובים עליי, אבל מנסיון - מבחינה פיזית הוא לא כל כך קשה.

האנשים שהכי מרשימים אותי אלה אנשים כמו - פרנקו קולומבו, ג'ון פאל סיגמרסון, מאריוש פודזיאנובסקי, אלכסנדר קארלין, יורי ולאסוב וכו... אתלטים אמיתיים. מסת שריר גדולה ושימושית, אחוז שומן לא גבוה, מהירות, כח ומה לא.

בודיבילדינג אני אוהב בעיקר (גם בגלל כל העניין של העבודה עם משקולות) בגלל שזה מביא לגוף יפה. ומשום מה, למרות שלכאורה נראה שלמימדים כמו של מרקוס רול יותר קשה להגיע, אני יותר אוהב את פיתוח הגוף שלפני העידן האחרון שלו.

מי בכלל עושה קלין אנד' ג'רק פי 3 ממשקל הגוף? כמעט אף אחד, אל תגזים.

מה שהופך את זה ליותר מרשים.

אני בקטע של אנשים כמו פרנקו קולומבו בקיצור. גם בודיבילדינג, גם פאוורליפטינג, גם הרמה אולימפית (למרות שבזה הוא היה פחות טוב ממה שהוא היה בפאוורליפטינג) ואפילו איגרוף.

תראה בכל אחד זה שונה ... נגיד בבודיבילדינג זה קשה לרדת שאחוז שומן נמוך וכל הסבל שאתה מקבל גם בזמן זה
בפאורליפטינג זה גם קשה .זה המאמץ באימונים והשקעה בתרגיל אחד מסויים ...ואל תשכח שזה שונה עם חולצת לחץ .. ( היום היה לי אימון הכנה לתחרות , אין דבר יותר קשה מזה חח)

אם המקורות אמינים, אז ככה נראית תוכנית אימונים של משקולן אולימפי בולגרי/יווני:

Session 1: Mon, Wed, Fri

9:00-9:30 Front Squat
9:30-10:00 Break
10:00-11:00 Snatch
11:00-11:30 Break
11:30-12:30 Clean and Jerk
12:30-13:00 Front Squat

Session 2: Mon, Wed, Fri

16:30-17:30 Clean and Jerk
17:30-18:00 Break
18:00-19:00 Snatch
19:00-19:30 Front Squat
19:30-20:00 Pulls

Session 1: Tue, Thu, Sat

9:00-9:30 Squat
:30-10:00 Break
10:00-10:45 Power Snatch
10:45-11:15 Break
11:15-12:00 Power Clean
12:00-12:30 Front Squat
12:30-13:00 Pulls