מטה מאבק המורים: ביותר מ-100 בי"ס לא ישובו ללמד
 

למרות הדיווחים על הסכם, המשא ומתן בין ארגון המורים לאוצר התפוצץ לפני זמן קצר. רן ארז, עזב בזעם את הדיונים במשרד האוצר בירושלים, זאת לאחר שנדחתה דרישתו להקצאת יותר ממיליארד שקלים וחצי לתוספת שעות לימוד. ממטה מאבק המורים נמסר, כי ביותר מ-100 בתי ספר ברחבי הארץ לא ישובו ללמד ביום חמישי


בעקבות פיצוץ המשא ומתן בין ארגון המורים למשרדי החינוך והאוצר אמש (שלישי) הודיעו במטה מאבק המורים, כי ביותר מ-100 בתי ספר ברחבי הארץ לא ישובו ללמד ביום חמישי, זאת למרות צווי המניעה נגד המורים. אחד מחברי המטה אמר לחדשות נענע 10 כי "הערב התקיימה פגישה בין עשרות נציגי ועדי המורים והוחלט שלא לשוב ללמד. בתי ספר נוספים צפויים להתווסף לרשימה".

לאחר ששלשום הושג הסכם בין ארגון המורים למשרדי החינוך והאוצר הערב המשא ומתן התפוצץ. יושב ראש ארגון המורים, רן ארז, עזב בזעם את הדיונים במשרד האוצר בירושלים לאחר שנדחתה דרישתו להקצאת יותר ממיליארד שקלים וחצי לתוספת שעות לימוד. המורים אמורים לחזור בכל מקרה ללמד ביום חמישי, מתוקף צווי המניעה - ולא ברור כמה מהם אכן יגיעו לכיתות.

הערב הבהיר יו"ר ארגון המורים כי טיוטת ההסכם שנחתמה אתמול אינה תקפה. "אין הסכם ואנחנו ניסינו להיכנס למשא ומתן עם האוצר ומשרד החינוך במטרה להגיע להסכם. הרי השביתה היא לא מטרה, השביתה היא אמצעי כדי להגיע למטרה. וכדי להגיע למטרה צריך לנהל משא ומתן. באנו היום לנהל משא ומתן".

בטיוטת ההסכם שנחתמה בין נציגי המורים למשרדי הממשלה סוכם כי לא תהיה רפורמה כללית במערכת החינוך העל-יסודית. במקום זה, תשקיע הממשלה את הכסף שיועד ליישום הרפורמה לצמצום מספר התלמידים בכיתות ולתוספת שעות לימוד. המורים מצידם, יסתפקו בתוספת שכר של חמישה אחוזים, כמו התוספת ממנה נהנים כל עובדי המגזר הציבורי.

מוקדם יותר אתמול פורסם כי במשרד החינוך בוחנים כיצד לפצות על השעות האבודות ומציעים מספר אפשרויות כדי ששנת הלימודים לא תרד לטמיון. נכון לעכשיו מסתמן, כי תלמידים בבתי הספר העל-יסודיים ייאלצו להישאר בכיתות גם בשעות אחר הצהריים, וכן להגיע לבית הספר במהלך החופשות של פורים ופסח. גם התלמידים, מצידם, כבר מוכנים עם מסמך כוונות מגובש היטב בנוגע לאופן בו תיראה שנת הלימודים ביום שאחרי השביתה.

שלשום הפגינו מאות מורים מול ועידת ישראל לעסקים שנערכת בתל אביב במחאה על השביתה בבתי הספר העל יסודיים. בועידה נאם ראש הממשלה, אהוד אולמרט, והמשטרה נערכה בכוחות מתוגברים. הרקע למחאה הוא טענת המורים, כי ראש הממשלה רומס אותם ומשפיל את מערכת החינוך. בנאומו, התייחס אולמרט לשביתה, ואמר כי הוא לא מסתיר את העובדה שמצב החינוך בישראל הוא קשה. "עתה יש שיפור, אולם הוא רק בראשית הדרך, והמורים צודקים בדרישתם לשפר את שכרם, את מעמדם ואת כבוד עיסוקם", אמר ראש הממשלה.

עם זאת, הוסיף אולמרט כי הממשלה צודקת בכך שהיא עומדת על כך שיש לבצע רפורמה כללית במערכת החינוך ולא להסתפק בתוספות שכר בלבד. זאת משום שתוספות אלה עלולות לערער את הסכמי השכר במשק כולו. נאומו של ראש הממשלה הופרע על ידי מורים זועמים שצעקו לעברו כי הוא "זורה חול בעיני הציבור".

מוקדם יותר אתמול אמר יו"ר ארגון המורים: "נורה למורים לחזור לבית הספר, אבל אנחנו לא יכולים לחייב אותם ללמד" אמר יושב ראש ארגון המורים, רן ארז בראיון לתוכנית "כל בוקר". ארז הבהיר בראיון כי "הצווים הוצאו להנהלת ארגון המורים ולא לחברי ציבור המורים" והוסיף: "אנחנו קיבלנו צווים כהנהלת ארגון מורים ונבצע אותם. אנחנו נורה למורים לחזור לבית הספר אבל אנחנו לא יכולים לחייב אותם לעבוד בבית הספר עבודת כפייה, תחת צווים עם אזיקים על הידיים". לדברי ארז בתנאים החדשים שנוצרו הוא משער כי "יהיו לא מעט מורים שלא ירצו לחזור".


רשימה חלקית של ביה"ס שבהם יהיו שיבושים או לא יתקיימו לימודים:
ירושלים: ליד"ה, הראל, מבשרת, בויאר, זיו, פלך, תיכון מסורתי, גימנסיה רחביה, אוולינה, תיכון דתי לבנות. מודיעין: עירוני א', רבין. תל אביב-יפו: אליאנס, עירוני א', שבח מופת, הפתוח הדמוקרטי ביפו. הרצליה: גימנסיה הרצליה, חטיבת ביניים זאב, רפי כהן, היובל, תיכון חדש, הראשונים, הנדסאים. הוד השרון, רעננה, כפר סבא: הדרים הוד, רמון, מטרו ווסט, תיכון אביב רעננה, אוסטרובסקי רעננה, גלילי כפר סבא, כצנלסון, רבין, הרצוג, אורט שפירא, אורט מרכז. חולון,בת ים: קריית שרת, גמנסיה קציר, גמנסיה הרצוג, קוגל חולון, שז"ר בת ים, אורט מילטון, רמות, בית וגן. ראשון לציון, נס ציונה, מזכרת בתיה: יגאל אלון, מקיף י', תיכון רבין מזכרת בתיה, אורט רבין גן יבנה. פתח תקווה: אחד העם, ברנר, גולדה, בן גוריון. יבנה, רחובות: אורן, אלון, קציר רחובות.
נתניה, עמק חפר: טשרניחובסקי, אלדד, ש"י עגנון, גוטמן, מעיין שחר עמק חפר. עמק יזרעאל, עפולה: העמק המערבי יפעת, אורט עפולה, בן גוריון, טבעון, אורט רוגוזין. חיפה קריות והצפון: עמל חדרה, אורתודוקסי ערבי חיפה, חקלאי פרדס חנה, אורט קריית מוצקין, אורט בית שאן, ליאו בק חיפה, אורט קריית ביאליק, אורט מעלות, כפר הנוער גלים ומקיף כפר גלים חיפה. רמת השרון: רוטברג ואלון.

יש אין בב"ש לא לומדים גם

סעעממק רוגוזין דפוק!!

איזה באסה עמל חדרה לא לומדים יש לי מלה בגרויות

ברש/ימת לא לומדים מישו ראה עם יש אלוני יצחק?

מה עם אשדוד?

מאיפה הבאת את כל החומר הזה?

מקפיץ

אחי מאיפה הוצאת את זה?

ואם יש לך עוד בתי ספר / עידכונים אז תפרסם :)

מה עם ב"ש סעמק?

מודיעין: עירוני א',

ישששששששששש D:

לפני כמה זמן ראיתי שבסוף כן לומדים בקיצור יש מחר בצפר

זה חרטה עכשיו היה כתוב שהמנהלים של בתי הספר אומרים שהתלמידים חייבים להגיע ורק אם לא יהיו מספיק מורים הם ישחררו את התלמידים ב10

חבר'ה מה נסגר??

אין אחי ב"ש לא לומדים

הינה אוד 2 מ Walla

---

תנו למורים לזקוף קומה

אורנה מרקוס בן-צבי, מחנכת בישראל, סבורה שההסכם המתגבש בין המורים לאוצר רק ינציח את מעמדו המושפל של המורה

על רקע הידיעות שדלפו (או הודלפו) לתקשורת בנוגע להסכם המתגבש בין המורים לאוצר, תחושת התסכול של המורים רק הולכת וגואה. כולם כאחד שואלים את שאלת מליון הדולר: לשם מה שבתנו והשבתנו 600 אלף מילדי ישראל מלימודיהם במשך חודשיים תמימים? האם חמשת האחוזים שיקבלו מורי ישראל (ושממילא הובטחו למשק כולו) בפריסה לשנתיים, הם שיביאו את השינוי הגואל במעמדו של המורה?

חמשת האחוזים שהאוצר הסכים להעניק לנו, כדי לשפר את שכרינו ואת מעמדנו, הם לעג לרש. היש בושה גדולה מזו? האם כקבצנים נהיה? האם הפרוטות הללו ישנו ולו במעט את מעמד המורים, ויותר מכך, את מעמדה הנמוך של המערכת כולה?

כיצד נוכל להביט בפניהם של תלמידינו בעת כניסתנו לכתות? מה נענה לבנינו ובנותינו? האם לשם כך הפגנו בכיכרות, כתבנו עצומות, התאספנו, מחינו, זעקנו, הפסדנו שתי משכורות ופדינו חסכונות כדי להתקיים?

יסודות ההסכם המוצע רק ינציחו את מעמדו המושפל והנרמס של המורה בישראל, וכתוצאה מכך, מערכת החינוך המדורדרת ממילא, תדרדר עוד יותר.

למשבר יהיה מחיר פוליטי


ממשלת ישראל מתגלה במשבר החינוך במלוא אטימותה. אין ספק שהמחיר הפוליטי בוא יבוא. המורים שחשים מושפלים, מבוזים ורמוסים עד עפר, יבואו חשבון עם הגורמים הפוליטיים, אישים ומפלגות, האחראים לתפיסתם לתחושות הללו.

מדובר בעשרות אלפי מורים, בני זוגם, ילדיהם, הוריהם. תוסיפו לכך עשרות אלפי חברי תנועות נוער, סטודנטים, הורים מתוסכלים וחלק נרחב מהציבור הישראלי שדעתו אינה נוחה, בלשון המעטה, מהשקעת הממשלה בהשכלה ובחינוך, ומטיפולה הכושל במשבר החינוך.

סביר להניח שאלה יתקשו מצפונית להצביע שוב עבור קואליציה שכשלה בטיפול במשבר ובמורים. ממשלה שגילתה ניכור כלפיהם, והיעדר מוחלט של רגישות ותבונה ציבורית. שלא השכילה להבין שמאבקם של המורים לא נסוב רק על שכרם, אלא בראש ובראשונה על דרישה להכרה ציבורית, הערכה וכבוד מקצועי. המאבק הוא בראש ובראשונה להצלת כבודו האבוד של המורה, החוליה החלשה במערכת החינוך. את זה לא השכילו האנשים בצמרת להבין. עובדה זו מוכיחה עד כמה מנותקים מנהיגינו מהלכי הרוח בציבור ואינם קוראים נכון את השטח. המעגלים הללו, הכוללים בתוכם מאות אלפי אנשים, עשויים להוות זרז לשינוי המפה הפוליטית בישראל.

הסכסוך במערכת החינוך, כדרכם של סכסוכים, יסתיים כנראה בפשרה כזו או אחרת, אבל תוצאותיו יהדהדו עוד שנים רבות בציבוריות הישראלית. תוצאותיו יקרינו לתחומים רבים, ערכיים, חברתיים ופוליטיים.

התובנות שחלחלו לתודעת המורים והציבור יחוללו שינוי משמעותי. ראשית, המשבר העלה לראש סדר היום הציבורי נושא שנחשב שולי וזניח, ודי בהישג זה כדי להצדיק את המשבר הקשה. לא ניתן עוד לכסות את המחדלים לאורך שנים בחינוך וההזנחה המתמשכת בהקצאת משאבים, קיצוץ בשעות ופשרת הרדידות.

העובדה שסקטור מקצועי, המהווה במידה רבה פלח חברתי, קם וזועק, שובת ומפגין, ומעמיד את החברה הישראלית מול מראה, היא ייחודית ובשל כך מהווה אירוע מכונן.

אין מקריות במסר הכפול

הגיע הזמן לומר את האמת. מתקבל הרושם שהמשבר בחינוך אינו נובע רק מהתעקשותם של "נערי האוצר" על תוספות השכר למורים ולמרצים. נערי האוצר הם רק עושי דברם של בעלי העניין, האינטרסנטים, אלו המבקשים לשמר את הרדידות והבינוניות כדי שלא יאיימו עליהם. כדי שיוכלו להמשיך ולצבור כוח פוליטי וכלכלי. ייתכן מאד ומשהו עמוק הרבה יותר מסתתר מאחורי גיבובי הסיסמאות היפות והמליצות בדבר העצמת החינוך.

שמעתי לא מעט אנשים הסבורים שאין מקריות במסר הכפול. שזהו תהליך שיטתי המתנהל בעקביות ומטרתו לשמר במצב נחות את מובילי ההשכלה והרוח במדינת ישראל.

נשמע מופרך? לא בטוח. השכלה מביאה לחשיבה ביקורתית, לערעור ולהרהור אחר מהלכים של פוליטיקאים ואנשי שררה. החלשת הגורמים הביקורתיים מביאה בהכרח לחיזוק בעלי השררה הפוליטיים ובעלי ההון.

אנשי רוח הפועלים על פי צו מצפונם, אינם מהססים לבקר את המנהיגות הקיימת ובכך מסכנים את מעמדה ויציבותה. לעתים הם נתפסים כמערערים על הסדר החברתי הקיים ועל השלטון ההגמוני- המבקש לעשות במדינה כבתוך שלו.

ממשלת ישראל עשתה את כל הטעויות האפשריות בניהול המשא ומתן עם המורים. מודל של שיתוף פעולה עדיף תמיד על הכתבה מלמעלה כלפי מטה. הוא מבוסס על ערכי שוויון, מביא לשיתוף פעולה מרבי מצד שני הצדדים, ומאפשר מתן ביטוי לכל הדעות. הוא יוצר מחויבות הדדית ואחריות ומונע תופעות של "ראש קטן" ובריחה מאחריות. הממשלה ניסתה להכתיב משנה סדורה, ערוכה ומוכנה בשם "הרפורמה בחינוך" לעשרות אלפים של מורים בחינוך העל יסודי . הדרך הדוגמטית והבלתי גמישה שבה ניהלה את המשא ומתן, לצד האטימות וההתנשאות כלפי ציבור המורים, צריכה להדאיג כל אזרח במדינת ישראל. אם בדרך זו, חסרת תבונה מדינית ורגישות פוליטית מתנהלים ענייניה של מדינת ישראל - אבוי לנו.

אנחנו נמצאים ברגע האמת, בצומת מכוננת בתולדות מדינת ישראל. על הממשלה לגלות מנהיגות אמיתית ולרומם את מעמד המורה משפלותו. הביטוי הפיזי הוא בראש ובראשונה בתיקון היסטורי של שכרו. זהו צעד ראשון בונה אמון, מעורר מוטיבציה, שיאפשר לו לזקוף קומה וליטול חלק משמעותי בתהליך המתגבש. אני קוראת לממשלה לא למסמס את ההזדמנות ההיסטורית. תנו למורים את האפשרות לזקוף את גבם. העניקו להם שכר הולם וכבוד, וכך תרתמו אותם לאתגר – שיפור מערכת החינוך, העצמתה והעצמת החברה כולה.

הינה אוד 2 מ Walla

---

תנו למורים לזקוף קומה

אורנה מרקוס בן-צבי, מחנכת בישראל, סבורה שההסכם המתגבש בין המורים לאוצר רק ינציח את מעמדו המושפל של המורה

על רקע הידיעות שדלפו (או הודלפו) לתקשורת בנוגע להסכם המתגבש בין המורים לאוצר, תחושת התסכול של המורים רק הולכת וגואה. כולם כאחד שואלים את שאלת מליון הדולר: לשם מה שבתנו והשבתנו 600 אלף מילדי ישראל מלימודיהם במשך חודשיים תמימים? האם חמשת האחוזים שיקבלו מורי ישראל (ושממילא הובטחו למשק כולו) בפריסה לשנתיים, הם שיביאו את השינוי הגואל במעמדו של המורה?

חמשת האחוזים שהאוצר הסכים להעניק לנו, כדי לשפר את שכרינו ואת מעמדנו, הם לעג לרש. היש בושה גדולה מזו? האם כקבצנים נהיה? האם הפרוטות הללו ישנו ולו במעט את מעמד המורים, ויותר מכך, את מעמדה הנמוך של המערכת כולה?

כיצד נוכל להביט בפניהם של תלמידינו בעת כניסתנו לכתות? מה נענה לבנינו ובנותינו? האם לשם כך הפגנו בכיכרות, כתבנו עצומות, התאספנו, מחינו, זעקנו, הפסדנו שתי משכורות ופדינו חסכונות כדי להתקיים?

יסודות ההסכם המוצע רק ינציחו את מעמדו המושפל והנרמס של המורה בישראל, וכתוצאה מכך, מערכת החינוך המדורדרת ממילא, תדרדר עוד יותר.

למשבר יהיה מחיר פוליטי


ממשלת ישראל מתגלה במשבר החינוך במלוא אטימותה. אין ספק שהמחיר הפוליטי בוא יבוא. המורים שחשים מושפלים, מבוזים ורמוסים עד עפר, יבואו חשבון עם הגורמים הפוליטיים, אישים ומפלגות, האחראים לתפיסתם לתחושות הללו.

מדובר בעשרות אלפי מורים, בני זוגם, ילדיהם, הוריהם. תוסיפו לכך עשרות אלפי חברי תנועות נוער, סטודנטים, הורים מתוסכלים וחלק נרחב מהציבור הישראלי שדעתו אינה נוחה, בלשון המעטה, מהשקעת הממשלה בהשכלה ובחינוך, ומטיפולה הכושל במשבר החינוך.

סביר להניח שאלה יתקשו מצפונית להצביע שוב עבור קואליציה שכשלה בטיפול במשבר ובמורים. ממשלה שגילתה ניכור כלפיהם, והיעדר מוחלט של רגישות ותבונה ציבורית. שלא השכילה להבין שמאבקם של המורים לא נסוב רק על שכרם, אלא בראש ובראשונה על דרישה להכרה ציבורית, הערכה וכבוד מקצועי. המאבק הוא בראש ובראשונה להצלת כבודו האבוד של המורה, החוליה החלשה במערכת החינוך. את זה לא השכילו האנשים בצמרת להבין. עובדה זו מוכיחה עד כמה מנותקים מנהיגינו מהלכי הרוח בציבור ואינם קוראים נכון את השטח. המעגלים הללו, הכוללים בתוכם מאות אלפי אנשים, עשויים להוות זרז לשינוי המפה הפוליטית בישראל.

הסכסוך במערכת החינוך, כדרכם של סכסוכים, יסתיים כנראה בפשרה כזו או אחרת, אבל תוצאותיו יהדהדו עוד שנים רבות בציבוריות הישראלית. תוצאותיו יקרינו לתחומים רבים, ערכיים, חברתיים ופוליטיים.

התובנות שחלחלו לתודעת המורים והציבור יחוללו שינוי משמעותי. ראשית, המשבר העלה לראש סדר היום הציבורי נושא שנחשב שולי וזניח, ודי בהישג זה כדי להצדיק את המשבר הקשה. לא ניתן עוד לכסות את המחדלים לאורך שנים בחינוך וההזנחה המתמשכת בהקצאת משאבים, קיצוץ בשעות ופשרת הרדידות.

העובדה שסקטור מקצועי, המהווה במידה רבה פלח חברתי, קם וזועק, שובת ומפגין, ומעמיד את החברה הישראלית מול מראה, היא ייחודית ובשל כך מהווה אירוע מכונן.

אין מקריות במסר הכפול

הגיע הזמן לומר את האמת. מתקבל הרושם שהמשבר בחינוך אינו נובע רק מהתעקשותם של "נערי האוצר" על תוספות השכר למורים ולמרצים. נערי האוצר הם רק עושי דברם של בעלי העניין, האינטרסנטים, אלו המבקשים לשמר את הרדידות והבינוניות כדי שלא יאיימו עליהם. כדי שיוכלו להמשיך ולצבור כוח פוליטי וכלכלי. ייתכן מאד ומשהו עמוק הרבה יותר מסתתר מאחורי גיבובי הסיסמאות היפות והמליצות בדבר העצמת החינוך.

שמעתי לא מעט אנשים הסבורים שאין מקריות במסר הכפול. שזהו תהליך שיטתי המתנהל בעקביות ומטרתו לשמר במצב נחות את מובילי ההשכלה והרוח במדינת ישראל.

נשמע מופרך? לא בטוח. השכלה מביאה לחשיבה ביקורתית, לערעור ולהרהור אחר מהלכים של פוליטיקאים ואנשי שררה. החלשת הגורמים הביקורתיים מביאה בהכרח לחיזוק בעלי השררה הפוליטיים ובעלי ההון.

אנשי רוח הפועלים על פי צו מצפונם, אינם מהססים לבקר את המנהיגות הקיימת ובכך מסכנים את מעמדה ויציבותה. לעתים הם נתפסים כמערערים על הסדר החברתי הקיים ועל השלטון ההגמוני- המבקש לעשות במדינה כבתוך שלו.

ממשלת ישראל עשתה את כל הטעויות האפשריות בניהול המשא ומתן עם המורים. מודל של שיתוף פעולה עדיף תמיד על הכתבה מלמעלה כלפי מטה. הוא מבוסס על ערכי שוויון, מביא לשיתוף פעולה מרבי מצד שני הצדדים, ומאפשר מתן ביטוי לכל הדעות. הוא יוצר מחויבות הדדית ואחריות ומונע תופעות של "ראש קטן" ובריחה מאחריות. הממשלה ניסתה להכתיב משנה סדורה, ערוכה ומוכנה בשם "הרפורמה בחינוך" לעשרות אלפים של מורים בחינוך העל יסודי . הדרך הדוגמטית והבלתי גמישה שבה ניהלה את המשא ומתן, לצד האטימות וההתנשאות כלפי ציבור המורים, צריכה להדאיג כל אזרח במדינת ישראל. אם בדרך זו, חסרת תבונה מדינית ורגישות פוליטית מתנהלים ענייניה של מדינת ישראל - אבוי לנו.

אנחנו נמצאים ברגע האמת, בצומת מכוננת בתולדות מדינת ישראל. על הממשלה לגלות מנהיגות אמיתית ולרומם את מעמד המורה משפלותו. הביטוי הפיזי הוא בראש ובראשונה בתיקון היסטורי של שכרו. זהו צעד ראשון בונה אמון, מעורר מוטיבציה, שיאפשר לו לזקוף קומה וליטול חלק משמעותי בתהליך המתגבש. אני קוראת לממשלה לא למסמס את ההזדמנות ההיסטורית. תנו למורים את האפשרות לזקוף את גבם. העניקו להם שכר הולם וכבוד, וכך תרתמו אותם לאתגר – שיפור מערכת החינוך, העצמתה והעצמת החברה כולה.

בר-און וארז מנסים להגיע להסכם

שר האוצר ויו"ר ארגון המורים נועדים בשעה זו. יו"ר התאחדות המנהלים הודיע כי אם יגיעו מעט מורים, התלמידים יישלחו לביתם


שר האוצר רוני בר-און ויו"ר ארגון המורים העל יסודיים רן ארז נועדים כעת במשרד האוצר, בניסיון להגיע להסכם שיביא לסיום השביתה. אתמול התפוצץ המשא ומתן בין הצדדים, לאחר שארז עזב את חדר הישיבות בזעם, בטענה שנציגי משרד האוצר חזרו בהם מהסכמות שהושגו. ארז אמר, כי "מחר תהיה אנדרלמוסיה במערכת החינוך" והודיע כי המאבק יימשך.

בכירים במשרד האוצר אמרו בתגובה כי "רן ארז התקפל בעקבות מחאה של כמה מורים". לדבריהם, "הוא הפך ממנהיג לסמרטוט". הם הוסיפו כי "לא נפספס את האפשרות למצות את המשך המו"מ, אבל מצד שני צריך לזכור שיש צווי מניעה".

בתוך כך, יו"ר התאחדות המנהלים של בתי הספר, אריה לוקר, הודיע היום (רביעי) כי המורים יתייצבו ללימודים מחר, עם כניסתם לתוקף של צווי המניעה שהוציא בית הדין הארצי לעבודה. לוקר אמר לקול ישראל, כי אם יגיעו רק מעט מורים, יבקשו בתי הספר מהממונים לשלוח את התלמידים לבתיהם. אלפי מורים איימו היום שלא להגיע מחר לבתי הספר. לוואלה חדשות נודע, כי במספר יישובים בצפון החליטו שלא לכבד את צווי המניעה ולא להגיע לכיתות ביום חמישי.

מנהלת בית הספר התיכון מקיף ג בבאר שבע', חיה הדרי, הודיעה כי לאחר ישיבה של צוות המורים של בית הספר הוחלט שלא לחזור ללימודים ביום חמישי, על אף צווי המניעה. "אסור ולא נכון להפסיק את המאבק באמצעות צווים, אלא על ידי הסכם", אמרה הדרי לוואלה! חדשות. "אנחנו לא מוכנים לחזור לעבודה עם צווים, ועושים זאת דווקא בגלל שאנחנו ערכיים ומוסריים".

צוות המורים של בית הספר התיכון עמל למדעים ולאומנויות בחדרה הודיע גם הוא באתר האינטרנט של התיכון, כי בישיבת המורים שהתקיימה הבוקר הוחלט שכל מורי המוסד לא יגיעו ללמד מחר. שערי החטיבה העליונה יינעלו, וצוותי המורים יגיעו בחולצות שחורות להפגין בכיכר המשטרה.

נשיא המדינה שמעון פרס הודיע פעם נוספת מאז החלה השביתה, כי הוא מוכן לתווך בין המורים למשרד האוצר לאחר שהמו"מ בין הצדדים הגיע אתמול בלילה למבוי סתום. "על שביתת המורים להדיר שינה מעיניהם של תושבי ישראל, עוד יותר מהאיום האירני", אמר פרס בסיור בבסיסי חיל האוויר בדרום הארץ.

ואוד אחד מ Nana

---

רן ארז מנבא: מחר צפוי כאוס של מורים מתפטרים
יו"ר ארגון המורים הזהיר מפני המהומה שצפויה מחר, בעקבות צווי המניעה שנועדו להחזיר את המורים לבית הספר. בשעה זו הוא נפגש עם שר האוצר, והשניים צפויים לקבל החלטות מכריעות

יושב ראש ארגון המורים העל יסודיים, רן ארז, איים הבוקר (רביעי) כי מחר צפויים "אנדרלמוסיה אדירה" ו"כאוס" בבתי הספר העל יסודיים בשל הצווים שמחייבים את המורים לשוב לעבודתם.

"מחר בשמונה בבוקר תהיה לדעתי אנדרלמוסיה אדירה, אולי אפילו כאוס של מורים שמתפטרים", הזהיר ארז בראיון לרזי ברקאי בגל"צ. "למרות שאנחנו כהנהלה קיבלנו צווים שאמרו לנו להורות להם לחזור, בית המשפט לא הוציא צווים למורים. בית המשפט הוציא לי צו כדי שאני אגיד להם שיחזרו". לטענתו, אם המורים ימשיכו לשבות, הדבר לא יהווה עבירה פלילית, או כדבריו: "הם לא יחויבו לעבוד תחת כפייה. מורים כאלה לא יכולים לחנך כאשר רוצים לקשור להם את הידיים ולסתום להם את הפה".

בשעה זה נפגש ארז בארבע עיניים בירושלים עם שר האוצר, רוני בר-און. בפגישה צפויות להתקבל החלטות מכריעות באשר לאפשרות להגיע להסכם בין המדינה לארגון המורים ולסיים את השביתה, הנמשכת זה כחודשיים.

ארז התייחס בדבריו גם לשרת החינוך, יולי תמיר. "קיבלנו אותה בזרועות פתוחות וראינו בה קולגה, במיוחד לאחר שהשתחררנו מעולה של הקודמת. ציפינו שהיא תאמר לפחות שתי מילים: 'המורים צודקים'. לעומת זאת, היא הלכה להוציא לנו צווים ולהכריח אותנו להמשיך לעבוד מושפלים בשכר הנמוך מזה של עוזרת בית", טען.

אילנה ראונר , מורה לתנ"ך והיסטוריה בירושלים סיפרה בראיון לרדיו ירושלים כי אין בכוונתה להגיע מחר לבית הספר. "אנחנו עבדנו עם משפטנים, והפרשנויות שקיבלנו הן אחרות. אנחנו מחר לא נבוא ללמד. אני מפרה את הצו בתחושה שהמושא הוא מעל לפעמים נושא של חוק ומשפט. לא תמיד זה קורה. זה לא קונפליקט קל", סיפרה ראונר.


עם יהיה אוד אני אביה

אז יש מחר בצפר, אבל שום מורה לא מיתכוון ללמד/ להגיע ביכלל?