וואלה אנשים, אתם לא מתארים לעצמכם כמה קשה זה לוותר על חלום.
תודה לכולכם על התמיכה, באופן כללי, נראה לי שכולם מסכימים עם ההחלטה שלי.
מי שלא מסכים, כנראה שלא היה שם ולא מבין מה צריך לוותר ומה מקבלים בתמורה (או שבעצם מה לא מקבלים), פרט לגדי21 שכמובן כבר שם ואני מעריך אותו, אבל ביני לבין גדי (שהוא אחל'ה בנאדם ואני פשוט מעריץ אותו), מפרידות 10 שנים תמימות, עשר שנים עושות הרבה מאוד לחשיבה ולסדרי העדיפויות.
כמו כן בתחרות מר "שכונת" תל-אביב והמרכז כבר די הגעתי להחלטה הזאת, ראיתי שאין עתיד עם הפיתוח גוף בארץ. פשוט אנשים משקיעים ממיטב כספם ובריאותם ובסוף שמים אותם על הדשא בבריכה בשמש, פשוט התעללות.
היום הסתובבתי ברחוב בהרגשה שלא בא לי בכלל ללכת היום להתאמן בחדר כושר...
הכל נראה אפור פתאום, לא יודע מה לעשות...אני פשוט לא מוכן להיכנס לחומרים האלה בשביל התחרות, אפילו אם הזכיה תהיה מובטחת לי ב100%.
אני חושב שאתחיל לקחת קריאטין וכו'....אולי זה יעלה אותי איזה קילו ואני ארגע קצת.
במילה אחת :
דיכאון
שוב, תודה לכולכם, עושה רושם שההחלטה שלי במקום.
גדי, נתראה אצל גיל ביום שישי.