אלי, לא לשכוח את איצטדיוני שוויץ, שגם בהם התרחשו גמרים שלא נשכח לעולם משום מה, ברובם השתתפה ברצלונה. בחלקם ניצחה, בחלקם הפסידה. הם התרחשו בשני איצטדיונים - וונקדורף האגדי שכבר לא קיים וסט. גייקובס שרוב המשחקים הנ"ל היו דווקא שם.
וונקדורף, מעבר לעובדה ששם נערך הגמר של מונדיאל 1954 שהפגיש את גרמניה עם הונגריה הגדולה, אירח את גמר גביע אירופה של 1961 שהפגיש את אותה ברצלונה עם בנפיקה. מי שבקיא בהסטוריית הכדורגל ההונגרי בוודאי יודע שאותו וונקדורף הוא אדמה מקוללת עבור הונגריה. ההפסד הטראגי וחסר המזל של הנבחרת במונדיאל בשוויץ לגרמניה היה רק שלב מס' 1. ברצלונה הגדולה של שנות ה - 50 (שאמנם באותם זמנים עמדה בצל המאיים של ריאל מדריד) נשענה על כוכביה ההונגרים - לדיסלאו קובאלה, שנדור קוצ'יש וזולטן צ'יבור. באותו גמר נראה היה שריחפה קללה מעל שלושת החברה' האלה, לואיס סוארז ושאר החברים. לא בגלל שהם הפסידו את התואר באותה שנה. אלא בגלל מה שנקרא "גמר ארבע הקורות". במשך 90 דקות ברסה הטילה מצור כבד על השער של הפורטוגלים אבל נראה היה שקורות ומשקוף השער איכשהו ממגנטים את הכדור. שנדור קוצ'יש נגח את הכדור בלי סוף לקורות, הצליח להבקיע איכשהו בדקה ה - 20 (צ'יבור הוסיף שער נוסף אחרי 55 דקות) אבל זה לא הספיק ובנפיקה ניצחו 3-2 והכתימו מאד את שמה של אותה ברסה הגדולה, הקבוצה הראשונה שהדיחה את ריאל מדריד מגביע אירופה, וגרמו לאכזבה ענקית אצל הסופרסטארים ההונגרים. שנדור קוצ'יש לא התאושש מאותו גמר מקולל עד מותו ב - 1979.
|