האימון שלי היום עם ארבל ואלביישן (סלחו לי על הכותרת הלא מקורית)

[Antonator1]

היום זה הוא יום גדול. לא באמת, אבל היום אני, גבריאל וביג ארב ערכנו וואחד אימון חזה + יד קדמית (גם האחורית הייתה על הקרשונהשים) וראיתי את שניהם בפעם הרא. על ארבל אין צורך לפרט. אני בתור בן אדם שרגיל להרגיש יותר גדול מהסובבים אותי הרגשתי כמו מגנוס סמואלסון כשהוא התמודד בהורדת ידיים מול ניית'ן ג'ונס. זה גם אולי מה שמנחם בזה משום מה. אם כי ארב וגבריאל טוענים שגם לי לא חסר... ת'אמת כשהשגתי פאמפ המצב השתפר רבות וגם באתי עם הבגדים הכי "מרזים" שאפשר היה ללבוש (הייתי יותר שחור מאנדרטייקר). ובכן, נעזוב אותי בצד שנייה - גם לגבריאל ממש לא חסר (צריך רק לשפר את הידיים ) - מה גם שהוא בן אדם חייכן בצורה חולנית. איש חמוד כזה. אני מבין את ארבל שלא יכל לעמוד בפיתוי במספר פוסטים.

האימון התחיל (בשבילי) במספר סטים של האמר עליון. מיד שמתי לב לפערי ידיעת הרוסית בין ארבל לגברי. ארבל, האודין, דווה, טרי שלך זה משהו. בכל מקרה, מלים לא יתארו את המוטיבציה הרוסית הטהורה שהלכה שם. גבריאל, ספר להם איך דפקתי את הראש במשענת! אני בתור בן אדם מאד שקט באימונים שמתרכז בשקט די הצלחתי להתחבר לאווירת הבלאד&גאטס של שני החברה'. להפתעתי הידיים שלי מפגרות ממש בקצת אחרי ארבל (וזה עוד לפני האימון בייספס) וממש עודד אותי הדבר הזה.

משהו שבאמת רציתי לציין זה המקום - מכון לרנר בספורט קומפלקס של אוניברסיטת הר צופים. אני למען האמת ציפיתי לציוד יותר עשיר, אבל מה שבמיוחד הרשים אותי זה הקהל. רוסים שכולם בגודל של ארבל בערך (טוב, ת'אמת חלקם היו יותר קטנים ממני אבל לא משנה) שמדברים ממש ברצינות על הרמה אולימפית ועושים סנאץ' במשך שעות זה פשוט הקהל! שתבינו, בסטודיו רזים אנשים היו מאבדים את הלסת מהדדליפט שלי - בלרנר יש רוסים סוסים בשפע. הקהל והדיבור הרציני זה באמת משהו שקשה לתאר שם. כל מי שמזרגג את השכל לגבי הרצינות של ארבל ומשקלי העבודה שלו - מצפה לכם סתימת פה גדולה ברגע שתתאמנו איתו. זהו בינתיים - תמונה מחר! אחרי שהלכתם דרך אגב, הגעתי לכזה דומס שכשניסיתי לעשות מקבילים פשוט נפלתי כמו סלע כשעזבתי את המדרגה של הרגליים. בכלל, מזכיר קצת תלייה התרגיל הזה...